למה השירות הקהילתי לקוד הפתוח כל-כך איכותי?

דן אריאלי בספרו המצוין "לא רציונאלי ולא במקרה" מזכיר בחצי מילה את עניין הקוד הפתוח והצורה שבה הוא עובד, איך ייתכן שהשירות הקהילתי שאנשים נותנים אחד לשנים הוא כל כך איכותי? איך ייתכן שללא כל תשלום אנשים מרצונם החופשי עוזרים לאנשים שהם ברוב הפעמים כלל לא מכירים?

בפרק הכולל את ההתייחסות הקטנה לקוד הפתוח מסביר דן אריאלי את ההבדל שבין נורמות השוק לנורמות החברתיות, הדוגמה שהוא נתן בספר להבדל בחצי מילה היא שנניח שאתם אוכלים ארוחת חג אצל קרוב משפחה, ארוחה גדולה ומושקעת מכל הלב, המארח ישקיע הרבה יותר באיכות הארוחה מאשר אם היו משלמים לו, כיוון שהוא עושה את זה למען מטרה, וזוהי נורמה חברתית, אך אם בסוף הארוחה, מושלמת ככל שתהיה תוציא לדודה נחמה 1,000 שקל במזומן ותתעקש לשלם, סביר להניח שלבית שלה לא תכנס יותר.

אנשים משקיעים יותר כשהם מסתכלים על העניין כעניין אישי, עזרה מתוך רצון ולא מתוך תשלום, שדאז הם עוברים לנורמות השוק, ואני יותר ממסכים עם העניין הזה. דן אריאלי מתאר איך בניסויים הוא הוכיח שאנשים עבדו קשה יותר והתאמצו יותר כאשר נאמר להם שהם עושים לאדם "טובה", לעומת אנשים ששולמו להם רק 10 סנט, בדיעבד הבדל של 10 סנט, אבל זה ההבדל שבין נורמות השוק לנורמות החברתיות.

היתרון הגדול של כל תעשיית הקוד הפתוח היא שאנחנו עובדים לפי הנורמות החברתיות, אנחנו תורמים ועוזרים מרצון, ולא מתשלום, אם מישהוא היה מבקש ממך לעזור לו להרים ספה, סתם אדם שרירותי ברחוב, סביר להניח שהיית עוזר, אבל אם מישהוא יציע לך חצי שקל תמורת העזרה, אתה תעלב, תרגיש מנוצל ותעזוב את המקום.

מילה נוספת על הספר "לא רציונאלי ולא במקרה", הספר הוא ספר מצליח מאוד ואיכותי מאוד, כתוב בשפה ברורה ומהנת, הוא עוסק בעיקר בכלכלה חברתית, אך כמה שהתחום נשמע משעמם, הספר מרתק ומסביר את ההתנהגות המוזרה שלנו בתור חברה. אני ממליץ בחום לקרוא את הספר, גם כך הידע שהספר יתן לכם הוא שימושי מאוד לחיי היום יום ויגרום לכם להסתכל מזווית צפייה שונה על פעולות יום יומיות שאתם עושים.

6 responses to this post.

  1. פוסט מצויין.
    באופן אישי – בתור תולעת ספרים וותיקה ובן-אדם בעל כושר התעניינות מופרז, הייתי מת לקרוא את הספר הזה יום-אחד.

    למרות שאני לא מסכים בדיוק עם כול מה שאמרת, מניסיון אישי קהילות אינטנטיות (בעיקר) עוזרות לאנשים חדשים\ותיקים לא כי האנשים שם נחמדים או משהו – באופן אינדווידואלי, ייתכן מאוד שכ70% מהאנשים שם לא יעצרו ברחוב לעזור למישהו בחינם.

    העניין הוא שה30% הנותרים הם השולטים, והם יוצרים נורמא שאם אתה עוזר למישהו – אתה מקודם בתוך הקהילה, מה שמפתח את האגו, את התחרותיות וכן: גם את העזרה שהקהילות האלה נותנות.

    אז אני אסכם מה שאמרתי בפשטות:
    נורמא חברתית (במיוחד מהדוגמא שנתת פה) אינה נורמא אינדווידואלית, ויש להשיג קבוצה של אנשים על-מנת ליצור נומרא כזאת.

    מילה אחרונה:
    אני מכיר רק קהילה אחת (וניהלתי המון קהילות) שבאמת ובתמים 99.9% מהאנשים שמה עוזרים כי זה עושה להם טוב.
    (אתה יודע על מי אני מדבר D: )

    להגיב

  2. תודה על ההמלצה!
    נראה לי שאני אקנה את הספר.

    להגיב

  3. Posted by טל on ינואר 15, 2010 at 1:34 am

    בהחלט, ספר מוצלח במיוחד!
    זה גם תענוג לראות את אריאלי בהרצאה בTED.

    להגיב

  4. Posted by דניאל on ינואר 15, 2010 at 6:55 am

    נשמע אדיר, עשית לי חשק לקרוא אותו.
    תודה רבה!

    להגיב

  5. תחת איזה רישיון הספר פורסם :)) ?

    להגיב

  6. ויקיפדיה – רוב הקוראים לא מודעים לכותב אף לא ברמת השם משתמש, ולמרות זאת יש 1M ערכים.

    נקודה נוספת: אנשים מעדיפים לעזור ל"כולם" בפעם אחת, לכן אנשים רבים מעדיפים לעזור בפורומים/מאמרים ולא בטלפון.

    השאלה היא מתי אתה "פרייאר" ומתי אתה "נדיב" ויש הבדל…

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: