Ars Technica כתבו על הנזקים שחוסמי הפרסומות גורמים

זוכרים את הפוסט, אולי המפורסם ביותר בבלוג שלי, "למה שימוש בAdBlock זה לא ממש מוסרי"?
הפוסט עורר ויכוח עמוק ולא רק בפן הציבורי בתגובות בבלוג, גם באופן אישי עם אנשים שדיברו איתי באופן אישי.

בכל מקרה, אתר הטכנולוגיה המוערך Ars Technica כתב מאמר שהוא במידה רבה זהה משהוא לפוסט שלי על הנזקים שבחוסמי פרסומות. אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט המשובח הזה.

ובנימה יותר אישית לגבי הבלוג, שמפוסט ביום ירד בחודש האחרון ל0 פוסטים, אני מצטער על חוסר העדכון, אני כרגע עמוס מאוד, בין אם זה מיונים אינטנסיביים לצבא, או התכוננות למבחן הפסיכומטרי וכו' וכו'. אני מקווה שבפסח רוב העומס ירד ממני והבלוג יתחיל להתעדכן שוב על בסיס יומי.

4 responses to this post.

  1. שים לב לאן שייכת פוסט זה, ל"קוד פתוח".
    קוד פתוח ותוכנה חופשית אומרת "תעשה מה שבא לך עם התוכנה",
    בא לי לא לראות פרסומות פלאש מעצבנות.
    האם אתה מאמין בחופש הזה? או שאתה סתם מופיע בפלאנט לינוקס?
    האם אתה חושב שלמשתמשים צריך להיות החופש להחליט מה הם רוצים ומה לא, או שחייבים להחליט בשבילם ולשלוט ברצונות שלהם?
    המדיה הזו, שנקראית אינטרנט, צריכה לדעת, שלדחוף לאנשים בכוח דברים שהם לא רוצים שידחפו להם, זה לא נקרא להרוויח בכבוד.
    תחשוב שאני בתור חבר שלך, אבוא אליך ואחזיק לך חבילת מנטוס מול הפנים ואגיד לך, עד שאתה לא קונה את זה, אני ממשיך להזיז את זה מול הפנים שלך. זה פרסומות.
    לפרסם דברים שאנשים צריכים באופן אישי לאנשים אחרים לא צריך להוות בעיה, וגם אף חוסם פרסומות לא יחסום לך פרסום כזה. אם נגיד יש מישהו שמוכר ספר שהוא קוד פתוח, ונגיד ותרשום עליו בבלוג ואנשים יקנו דרכך את הספר, ותיקח מזה את אחוזי המכירה שלך (לצורך העניין 10% כנהוג בשוק), זה פרסום לגיטימי, הבאת לקהל היעד שלך משהו שהוא מעוניין בו, ולא דחפת לו משהו שהוא לא צריך.

    להגיב

  2. Posted by שניר דוד on מרץ 7, 2010 at 8:14 pm

    אני מאמין בחופש, לא בניצול ציני של בעלי אתרים.
    אני בהחלט מאמין שהסתרת פרסומות ברשת צריכה להיות בלתי חוקית כמעט כמו פיראטיות. בעל האתר מפרסם את התכנים בחינם, אבל לא לגמרי בחינם, הוא מפרסם אותם בתמורה לצפיית הקוראים בפרסומות. זהו כביכול התשלום.
    דווקא בגלל שאני תומך בקוד פתוח ובחופש, אני חושב שזה מתאים. בוא נחזור רגע אל המקורות, למה אתה תומך בקוד הפתוח? אני תומך בו בגלל החופש להחליט מה אני רוצה לעשות , ולא שאיזו חברה תחליט בשבילי איזה דפדפן יבוא עם מערכת ההפעלה ואיזה נגן יבוא איתה. אבל אני חושב שלהסתיר פרסומות זו לא בחירה בכלל. זהו הסכם, שגם אם הוא לא כתוב, זהו הסכם בין מנהלי האתרים לבין הגולשים. אני רוצה שתתן מבט כולל מבחוץ, איך אדם חופשי, שרוצה לפרסם תכנים שלו באופן חופשי, צריך לקיים את האתר שלו בלי פרסומות?
    עולם הקוד הפתוח מושתת כולו על שיתוף פעולה הדדי ולא על טפילות, טפילים שרק לוקחים ולא נותנים מביאים לאנטרופיה ולקריסה של מערכות גדולות. השיתוף ההדדי הוא של הקורא שקורא באתר ובתמורה "סובל" את הפרסומות, הטפיל הוא אותו אדם שרק לוקח תכנים, קורא, נהנה, ולא נותן אפילו את הכבוד הבסיסי שבהתרת הופעת הפרסומות באתר, ברז המחיה היחיד של האתר.
    בכל מקרה, רלוונטיות של פרסומות הוא נושא אחר לדיון ולא קשור לנושא הזה לדעתי.

    להגיב

  3. אני מאמין בחופש. לא בניצול ציני של כותבי תוכנה.
    אני בהחלט מאמין שתוכנה חופשית צריכה להיות בלתי־חוקית כמעט כמו פיראטיות. .

    להגיב

  4. Posted by a on מרץ 7, 2010 at 9:05 pm

    אני חושב שהנקודה היא שאני חושב שכמו שהתוכנה היא חופשית, כך גם התוכן צריך להיות חופשי, בודאי כאשר הוא מועבר במדיה ממוחשבת.
    לצורך הענין, אם הסופר האהוב עליך הוסיף בספר פרסומת סמויה למותג כלשהו (נגיד: קוקה קולה), יהיה קשה לחתוך את הדף מהפרסומת שבו.
    אמנם, אם אני מקבל תוכן ממוחשב כלשהו, כגון אתר, אני יכול לבחור *איך* להציג אותו (איזה דפדפן וכד'), וגם *מה* להציג מתוכו!

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: