Archive for the ‘לינוקס’ Category

למה לינוקס היא המערכת היחידה שאיתה אפשר להתמודד מול iPad

מכשיר הiPad של אפל יצא ונראה שההתרגשות של המעריצים של אפל לא יכולה להיות גדולה יותר. ואכן, אני חייב לומר, המוצר מרשים. מרשים מאוד אפילו. שוב אנחנו רואים איך אפל יודעת ליצור שיווק ובאזז מטורף ויותר מזה, לא לחינם הבאזז, למוצר מעולה, מעוצב להפליא שמציע חווית משתמש ייחודית.

כמובן שהמתחרים לא נשארים חייבים, כולם הכריזו או יכריזו על מוצר מתחרה, למשל HP עם הHP slate, העניין הוא שכולן מתחרות על אותו שוק, ולאף אחד מהמתחרים כמעט ואין סיכוי לנצח את אפל. אפל מחזיקה בלפיד ובאש, כל שאר המתחרות מחזיקות רק בלפיד או רק באש, וזאת הטעות שלהם. (ואני אסביר את המטאפורה המשובחת משהוא הזאת).

אפל תופסת הכל. היא עושה הכל, החומרה, כלומר זאת שבאמת משנה מיוצרת אצלהם. המסך, החיישנים, לוח האם וכו' וכו'. והתוכנה, התוכנה כולה מיוצרת גם היא אצלם. הכל נשאר בתוך הארגון. כך אפל מצליחה לעשות הכל כמו שצריך, הכל פשוט מתאים בדיוק. אבל המצב שונה מאוד בשאר החברות, HP למשל, היא יצרנית של החומרה וכל השאר, היא לא נוגעת בתוכנה וזו הנקודה החשובה ביותר, HP ורבות אחרות רוצות להביס מוצר מושלם משתי הכיוונים, גם חומרה וגם תוכנה רק באמצעות החומרה. הם יכולים לדחוף כל פיסת טכנולוגיה מטורפת וזה לא יעזור, כשהתוכנה לא שלהם, של מיקרוסופט למשל, זה פשוט לא יצליח. וכאן בא הצד השני, מיקרוסופט שחושבת שתוכל להתמודד מול מוצר כמו הiPad באמצעות מה שכבר יש לה.

בכדי להצליח להביא לחווית שימוש כמו שאפל מצליחה שתי החטיבות צריכות להיות תחת אותה חברה, להיות מאוחדות לחלוטין, תוכנה וחומרה וכל מה שמסביב. גם הסכמים כמו ההסכם בין מיקרוסופט לHP לא מספיק. ומכאן באה האמונה שלי שלינוקס היא היחידה שאולי תצליח להתמודד מול iPad, דווקא בגלל שהיא כן יכולה להשתלב בקלות בכל חברה. במקום להשתמש במערכת ווינדוס על הטאבלטים של החברות, הם חייבות להבין שצריך יותר מזה, צריך תוכנה מותאמת במיוחד. ואיזו מערכת נמצאת בהישג יד לכל חברה אם לא לינוקס? התאמת מערכת לינוקס לצרכים של החברות הוא עניין פשוט בשביל פירמות עוצמתיות כמו Dell או HP, ובהחלט בהישג יד, שילוב עוצמתי של חומרה ותוכנה רק הוא אולי יוכל לתת מענה לiPad.

אבל… מה עם אנדרואיד?

קשה שלא לקבל אסוציאציה מיידית על אנדרואיד בהקשר הזה, ובצדק. אני מאמין שאנדרואיד היא היא הפלטפורמה מבוססת הלינוקס שצליח להתחרות בשוק החדש שנפתח. יותר מלהתחיל מ0 בפיתוח מערכת מותאמת, יש לחברות הגדולות בהישג יד את אנדרואיד, מערכת לינוקס, קוד פתוח וניתנת לשינוי והתאמה. בדיוק מה שצריך. ועוד לא הזכרתי את המידה הרחבה של תמיכה בתוכנות, כשחברות רבות ישיקו טאבלטים מבוססי אנדרואיד, אז, כמו הapp store, יווצר מתחרה חזק ועמיד עם אפליקציות שיעבדו בצורה רחבה על הרבה מכשירים.

יותר מזה, אם ישכילו החברות לפתח ביחד מערכת אנדרואיד חזקה לטאבלטים, פיתוח שיתרם בחזרה לזכות הכלל, אולי נמצא כאן בסופו של דבר מערכת חזקה מאוד, אמינה מאוד ומתחרה מצוינת לiPad. ובכלל, הרוח בזמן האחרון לא מפסיקה לנשוב לכיוון מערכות הפעלה קלות, אם יתמזל המזל, במחשבה לעתיד, עשויה אנדרואיד להפוך למערכת הדומיננטית בעולם כמערכת הפעלה לכל מכשיר, כמובן, רק בתור כיסוי מעל הלינוקס. אולי זאת קפיצה מעל הפופיק, אבל לדעתי זה תרחיש אפשרי מאוד, אלא אם שוב, יכנעו החברות לכסף בטווח הקצר, כסף שמיקרוסופט מציעה להם מהסכמים, כמו הסכם HP-מיקרוסופט.

תרומות קוד? לא בדיוק. 75% מלינוקס נכתב ע"י מפתחים בתשלום

האידיאל הקהילתי של לינוקס סובב סביב עניין ההתנדבות והתרומה, הרצון לפתח את המערכת שכולנו אוהבים, לכתוב פאטצ'ים ולשלוח אותם בחינם בנדיבות בחזרה למנהלי הפיתוח של הקרנל. אבל מסתבר שזה לא בדיוק ככה, רוב הפיתוח היום הוא פיתוח מסחרי ע"י מתכנתים בתשלום, כשרובם נמצאים בחברות מסחריות שמשלמות להם, כמו רד-האט או IBM וכו' וכו'.

במהלך ההרצאה שלו בLinux.conf.au הציג ג'ונתן קורבט, הבעלים של LWN.net את הנתונים המפתיעים משהוא האלו ואת הניתוח שלו לקוד הלינוקס.לפי קורבט 18% מהקוד נכתבו על ידי מפתחים שלא השתייכו לשום תאגיד ולא דרשו תשלום, כלומר מתנדבים טהורים, עוד 7% מהקוד נתרמו ע"י כותבים שלא הוגדרו, כלומר אין לדעת אם מדובר במתנדבים או מפתחים בתשלום, אך 75% מהקוד נתרם ע"י אנשים ששולם להם בכדי לכתוב את הקוד הזה.

בתוך תחום הקוד שנכתב בתשלום נמצאות רד-האט שבראש הטבלה עם 12% מהקוד, כשאחריה אינטל עם 8%, מיד אחר כך IBM ונובל כשכל אחת עם 6% ואוראקל עם 3%. אף על פי שהחברות הן מתחרות ויריבות מטבען, הפיתוח המרכזי של הקרנל מתנהל מצוין לפי קורבט.

אז.. כנראה שהכסף והמסחריות, הן הן אילו שמניעות את לינוקס קדימה? לא שזו פליאה כל כך גדולה, כסף תמיד מניע הכל קדימה, אבל החלק שהתרומה לוקחת בכל התהליך קטן באופן מפתיע יחסית לפרויקט שמתעסק כולו בחופש הקוד ובערך החינם.